"החדר", משרד האדריכלים בבעלות ברד פינצ'וק, חנן פומגרין ובובי לוכסמבורג התחיל מתיק עבודות ריק והמון דרייב."החדר" הפתיעו וסיפרו לנו איך הם החליטו להחיות את הרעיונות שלהם גם אם אף אחד לא ביקש. מבלי לשים לב הם הפכו תחילה לאמני רחוב ויצרו "גרפיטי תלת מימדי"- הם ניקדו את העיר במיצגים שהתחילו כרעיון והמשיכו בחיטוט באלטעזכן, הרכבה והצגה.
הדמיות לפרויקט ברח' יהושע בן נון בת"א
כשסופסוף קיבלו הכרה במיצג בכיכר ספרא בירושלים, בעל הקרן ראה את השלט "החדר ארדיכלים" וכעס נורא: כל כך הרבה השקעה ובסוף טעות בדפוס? ברד וחנן שלחו אותו ל"אבן שושן" לגלות ש"ארדיכלות" זה מושג קדום ונכון, והכי נכון ל"החדר"- משרד שלא רוצה להיות עוד "שם פולני כמו של משרד עו"ד", אלא מרחב אדריכלי ששואב מקורותיו מ"החדר" היהודי: "מרחב לימודי שדן באותו הטקסט ומפרש אותו בכל פעם אחרת ".אז ארדיכלות זו לא טעות, אבל טעות היא גם לא מילה גסה כשזה מגיע ל"החדר": לפי גישתם כשמפרשים משהו לא נכון, לפעמים זה מדליק משהו חדש.
הדמיה לתחרות תכנון "חצי האי הירקוני" בנמל ת"א
ברד מחבר את נושא ה"טעויות" לתהליך יצירת ההדמיה ומספר איך לפעמים דרך טעות בהדמיה ביחס לתוכנית המקור, הוא מקבל השראה לתכנון, או שדווקא מקבל פרשנות חדשה לתוכניות.ההדמיה זו הפעם הראשונה שרואים את הפרויקט כמעט אמיתי וזה הרבה פעמים מדרבן להמשיך בתהליך הארוך לקראת השלמת הבניין. זו מעין סוכרייה בדרך, בתהליך שלוקח כ"כ הרבה זמן. כי אין דבר יותר כואב מאשר לראות טעות בבניין בנוי- התיקון יקר ומורכב. "החדר" עובדים עם טוטם כמעט עשור וכשנשאל מדוע, אומר שזו "תחושה שאנחנו שותפים לדרך, ושכשיש הבנה, ההתחלה טובה יותר".
הדמיות פנים לפרויקט ברח' קק"ל בהרצליה עבור חברת "נוף צמרת"
ברד לא זוכר עבודה בלי משרד הדמיות וקובע שעדיף לשלם קצת יותר כדי לקבל מוצר הכי טוב- "הרי אתה לא הולך לתקן שיניים אצל רופא עיניים…"
הדמיות חוץ לפרויקט האשל ר"ג עבור חברת AVENUE